יום שבת, 15 באוגוסט 2009

קופסת כרטיסים ותמונות מטופלות

חוץ מדינה ודונה האמריקאיות שנותנות לי השראה (ויש עוד כמה...רק שטרם יצא לי לעשות משהו בהשראתן), יש גם יוצרות ישראליות שמלבד להשרות עליי השראה, גורמות לעור שלי להוריק! (מקנאה...דא...)
אחת מהן היא חגית, הידועה בכינויה "משחק מילים"...
מלבד היותה בחורה לבבית, חייכנית ומקסימה (כן, פגשתי אותה רק פעם אחת, אבל זה הספיק כדי לבסס את הרושם שהיא משאירה אחריה בכל מקום)...היא בחורה מוכשרת מאוד וכל דבר שהיא יוצרת, גם אם הוא לכאורה לא מושלם, נראה פשוט כמו יצירת אומנות מופלאה!


את הבוקר פתחתי עם קפה ועדכון מהבלוג של חגית, על סדנא שהעבירה בנושא תמונות מטופלות...
התוצרים האישיים שלה ותוצרי הבנות היו כל כך מופלאים שהדגדוג באצבעות לא הניח לי!
החלטתי שגם אני רוצה, כאן ועכשיו...(לפעמים אין לי את הסבלנות הדרושה לארגון סדנא, מה גם שהמרחק הגיאוגרפי במקרה הספציפי לא ממש תורם)...

אז עשיתי חיפוש ומחקר זריז ברחבי הרשת בנסיון להבין את הטכניקה, כשמצאתי את מבוקשי...פשפשתי בערימת תמונות ישנות, כאלו שנמצאות אצלי באלבומי "תמונות מעפנות שיצאו נורא, אבל אין לי לב לזרוק אותן"...
דליתי 3 תמונות מלפני 13-18 שנה והתחלתי להתנסות...(אני עדיין מנסה להתאושש מההבנה שהתמונות האלו צולמו לפני כל כך הרבה שנים! אני זוכרת בדיוק את הסיטואציות בהן הן צולמו, הזכרון שלי לא מחזיק לטווח כל כך רחוק!)

התלהבתי מאוד כשראיתי שזה מצליח...למרות שהבעל הסתכל, הרים גבה ואמר שזה נראה כאילו ציירתי ציור של ילדים, גזרתי תמונות והדבקתי...(איזה חוסר הבנה!) לכן החלטתי לחלוק אתכם...בידיעה שקוראים אותי גם אנשים שמבינים קצת יותר ממנו בתחום...

* תתעלמו מאיכות התמונות עליהן עבדתי, כפי שכתבתי, הן מאלבומי ה"תמונות מעפנות, באיכות זוועה ופוזות שכדאי לגנוז"...













אין ספק שיש לי עוד במה להתנסות בתחום...אבל ליום אחד זה מספיק...
ואם כבר טרחתי לצלם...אז באותה הזדמנות צילמתי קופסת כרטיסים שהכנתי לפני יותר משבועיים, ככה בלי הרבה תכנון... פשוט כי התחשק לי להכין משהו (רואים שאין ממש תכנון, את הקופסא הכנתי מהראש, בלי סקיצה מוכנה או מידות...הכרטיסים שנוצרו משאריות בריסטול, אינם תואמים בגודל לקופסא...אבל לא ממש אכפת לי, כי זה לשימוש עצמי...)
החלטתי להכין כרטיסים, בעיקר בגלל הפוביה שלי לגביהם...וגם כי תמיד טוב שיהיו כמה כרטיסים ב"שלוף"...
אהבתי את מה שיצא, חלקם קצת יותר, חלקם פחות (כמו הראשון למשל...)
אבל בעיקר אהבתי את שילוב הצבעים של דף הפייזלי שנתן את הקו המנחה לכל הכרטיסים ולקופסא...

















זהו, עכשיו חוזרת לשולחן העבודה...יש לי פרויקט קטן עם דד ליין שמחכה לי...


7 תגובות:

  1. כל הכבוד על הזריזות...
    יצא מקסים והכיף האמיתי הוא באמת לשחק ולזרום ומה שיוצא מקבל חיות משל עצמו...
    אהבתי את הקופסא והכרטיסים - והכתב שלך פשוט מושלם!
    ודרך אגב, אוהבת את הבאנר החדש (-:

    השבמחק
  2. יצא לך מקסים!! הכי אהבתי את התמונה של שניכם!! כל הכבוד על הניסוי המוצלח - אני דורשת הסבר פרונטלי...
    הקופסא והכרטיסים משגעים - את יודעת (כי כבר אמרתי לך...) ותתחדשי על הלוגו!! יצא לך נהדר!
    חיבוקים!

    השבמחק
  3. יעל, תודה...
    אכן היה מהנה לשחק ולהתנסות ויש לי עוד כאמור במה לשחק...

    לגבי הכרטיסים, אם את מתכוונת לכרטיס "רציתי לומר..." אז זה לא כתב היד שלי, אלא פונט נפלא...בכרטיס הראשון, זה כן כתב ידי...הרחוק מלהיות מושלם :-)

    חן יקירה, תקבלי הסבר פרונטלי, אולי נארגן אפילו מפגש לצורך העניין?

    השבמחק
  4. יופי של ניסוי ערכת,הקופסא יפיפיה והכרטיסים נפלאים במיוחד זה עם הפרפרים,זה פאנץ' או קאטלבג?
    סתץיו love

    השבמחק
  5. איזה יופי של משחק
    מבינה אותך לגמרי
    גם אני נהניתי הבוקר מהפוסט מלא ההשראה של חגית ושיחקתי קצת עם תמונות

    השבמחק
  6. רינת, הפרפרים הם לא פאנץ' ולא קאטלבאג...
    ציירתי אותם בתוכנה גרפית, הדפסתי וחתכתי עם סכין גרפיקאים (כן, אני יודעת...אני משוגעת)

    השבמחק
  7. עיבוד התמונות מאוד מאוד יפה ומעורר השראה. הדגדוג באצבעות עבר אלי...
    מתכננת לשחרר אותו בקרוב (-:

    השבמחק

תודה שקפצתם לבקר ולקרוא...
אשמח לתגובותיכם :)