יום שבת, 26 בספטמבר 2009

היתה אחלה סדנא!

אני די בטוחה שעם כל הניג'וזים שלי, אין מישהו שמכיר את הבלוג ופספס את הרשומה(ות) על קיום סדנת הקנווס המעוצב שלי.
אז ביום חמישי האחרון, אחרי שברגעים האחרונים התווספו עוד בנות...הסדנא יצאה לדרך (הסדנא במרכז בוטלה בשל חוסר הענות).
מבחינת הכנות לא היה בה משהו שונה מהמפגשים החודשיים שאני נוהגת לקיים אצלי, הסלון עבר טרנספורמציה (בפעמים הראשונות בהן הבנות הקבועות באו אליי למפגש יצירה אינטימי או סתם קפצו לבקר, הן נדהמו מאיך שנראה הבית שלא במסגרת מפגש), הסבתא הוקפצה לביביסיטר עד שהבעל חזר מהעבודה והחליף אותה בתפקיד, הבכור הסתגר בחדר עם המחשב ולא יצא עד שאחרונת הבנות עזבה (אלא אם כן ההסתננות העכברית שביצע למטבח נחשבת יציאה)...בקיצור, הכל היה אותו דבר...למעט העובדה שזו היתה סדנא ראשונה שהעברתי בתשלום (עלויות פורום, אבל עדיין בתשלום).
לא אקשקש יותר מדי על הסדנא, יש תמונות שמראות קצת את האוירה וכמובן התוצרים (אם כי עדיין חסרות לי 2 תמונות של תוצרים שלא הושלמו במהלך הסדנא ואחת התמונות שצולמה, עברה עוד שיפוצון בהמשך), אבל אספר שהקטנה שלי תמיד אוהבת להיות בסביבה במפגשי היצירה.
עד שלמדה ללכת היתה יושבת בכסא האוכל שלה לידי, עושה חנדלעך לבנות ומשחקת ב"קאטל-כף" שלה. כף עץ סתמית לחלוטין אבל לצורך התחושה שהיא חלק מהעניינים, אבא שלה נתן לה את הכינוי הרלוונטי (שככל הנראה רק העוסקים בסקראפ יבינו את כוונתו).
מאז שהתחילה ללכת (לפני 3 חודשים) היא כבר לא יושבת בכסא, גם אם קושרים אותה, היא תמצא את הדרך להשתחרר ולעמוד ומשם הדרך החוצה כבר בלתי נמנעת...אז היא מסתובבת בין הבנות, עושה בדיקות מלאי בתיקים של כולן (לראות מה יש להן שלאמא אין ואולי שווה לקנות) ולפעמים גם עושה בדיקת כיבוד, לראות אם יש משהו שווה לשנורר לארוחת הערב.
במהלך הסדנא היא התבייתה על קופסה שהכילה כריות דיו והונחה על הרצפה, בשלב הראשון היא הוציאה אותן החוצה ואח"כ החזירה ושוב הוציאה ושוב הכניסה ושוב...וכשהחליטה שזה כנראה כבר קצת מיצה את עצמו, היא לקחה בידה האחת כמה כריות דיו שהצליחה להחזיק, ביד השניה מכחול ויצאה לדרכה...מתחת לשולחן ובין הרגליים של הבנות!
איזה שוס זה היה בשבילה...הילדונת עשתה חיים באותו ערב!
אני קצת פחות, כי אחרי שהיא סיימה את ביקורת הגבולות בתיקים של כולן, היא החליטה שהכי טוב זה בידיים של אמא ושם היא בילתה במשך זמן רב. היה שלב בו הרגשתי שהגוף שלי מתחיל לקבל זוית של סימן שאלה, שלא לדבר על העובדה שהיה מאוד מאתגר לעבוד בצורה כזו...
אבל בשורה התחתונה היה כיף! נהניתי מחברת הבנות, מהיצירתיות של כולן ומכך שלמרות שבסיס החומרים היה דומה, כל אחת לקחה את זה לכיוון שלה ויצרה משהו אחר.
הנה, בסופו של דבר קשקשתי לא מעט, בחיי, אני לא עומדת במילה שלי.
אז עכשיו אני סותמת...הנה התמונות





וזהו חוב קטן מראש השנה...
אחותו של הבעל הגיעה לחגוג את החג השני אצל הוריה, ידעתי שנפגש כי ההורים גרים במרחק 10 דקות הליכה מאיתנו, מה גם שהבכור לא מסוגל לפספס מפגש עם בני דודיו כשהם מגיעים (בכל זאת הם נפגשים רק אחת לשבועיים-שלושה בגלל המרחק הגיאוגרפי) אז החלטתי להכין לה מתנת חג בעבודת יד, זכרתי שהיא דיברה כבר זמן רב על כך שהיא צריכה שלט חדש לדלת וזה בדיוק מה שהכנתי לה! ההתלהבות היתה רבה!
הילדים אגב קיבלו מתנות שנרכשו ברגע האחרון בקסם שימושי (מזל שהבעל עובד ליד ויכול לעבור שם "על הדרך")...


ולסיום, דקה לפני יום כיפור, תהיתי האם להקדיש לכך פוסט שלם, אבל החלטתי לחסוך מכם את כאב הראש...אז אני אעשה זאת בקטנה...
אני רוצה לבקש סליחה כנה ועמוקה מכל מי שפגעתי בו אם במכוון ואם שלא במכוון (הלשון שלי לפעמים לא יודעת איפה הגבול)...אני אשתדל לערוך את חשבון הנפש שלי ביומיים הקרובים ומקווה שהיושב שם למעלה יעשה איתי חסד (וגם כל אלו שאני זקוקה לסליחתם).
לכל מי שצם, צום קל ולכולם גמר חתימה טובה!

2 תגובות:

  1. יופי של תוצרים יצאו לכן.
    סתיו love

    השבמחק
  2. איזה יופי של סדנא. העבודות מקסימות!! שנה טובה!
    איילת

    השבמחק

תודה שקפצתם לבקר ולקרוא...
אשמח לתגובותיכם :)