יום שלישי, 14 באוגוסט 2012

מתקפת סינרים...

תודו שזה נשמע הרבה יותר נחמד מ"מתקפת טילים" שבה כולם עסוקים בזמן האחרון...

אז הגיע זמן הסינר, כלומר הפוסט של הסינרים...
הכל התחיל כשישבתי לעבוד על היומן החזותי שלי בפעם הראשונה.
לבשתי את אותו סינר ניילון דקיק ומעפן שרכשתי בחנות ה"שני שקל" המקומית ואותו לבשתי בכל פעם שעבדתי עם צבע...
במהלך העבודה על היומן קלטתי שהסינר מתחיל להקרע בכל מיני מקומות והבנתי שזמנו בעולם הזה קצר (נו, אי אפשר לצפות שסינר בשני שקל מניילון דקיק יחזיק מעמד לאורך זמן)...
אז החלטתי שהגיע הזמן לצ'פר את עצמי בסינר עבודה נורמלי והתיישבתי לתפור...לא היו לי ממש דרישות ממנו, ידעתי רק שאני רוצה סינר ארוך כך שלא אלכלך את הבגדים...
בחרתי בד דמוי קנווס ששכב אצלי בארון כבר די הרבה זמן וחשבתי שזה חומר מתאים לסינר...למרות שהבד לבן, לא חששתי שהוא יתלכלך, כי הוא ממילא בצבע לבן מלוכלך ;-)

שרטטתי גזרה מהראש (לא חוכמה גדולה, גזרה של סינר היא לא כזו מסובכת), גזרתי בדים (כן, ברבים, החלטתי שהסינר יהיה עם בטנה בשביל גימור יפה...), גיהצתי והתחלתי לתפור...התחלתי קודם עם כיס מטלאים...רציתי שיהיה קצת צבע חוץ מהלבן...אבל כשהסינר היה גמור, הוא נראה לי עדיין קצת לבן מדי, אז הוספתי פרחי בד וכשלבשתי אותו כדי לראות איך הוא יושב עליי (נוח לאלה ומכסה כל מה שצריך) הבנתי שהוא יותר מדי יפה בשביל לעבוד איתו עם צבע! היה לי רגע של הברקה שחשבתי לקחת באמת צבע (כזה שלא יירד בכביסה) ופשוט להשפריץ על הסינר כתמים מכוונים שיוסיפו עניין וצבע, אבל לא היה לי אומץ...
אז נכון לעכשיו הסינר שוכב בצד ומחכה להזדמנות מתאימה ללבישה או עד שאקבל אומץ להשתמש בו...

נסיונות לצלם אותו עליי עלו בתוהו, אני מאשימה את המצלמה שהחליטה להתפגר והנפיקה תמונות זוועה וכשהגיעה המצלמה החדשה כבר לא היה מי שירצה לצלם אותי, אז כרגע יש תמונות של הסינר מדגמן קולב (או קולב מדגמן סינר)...



בזמן שתפרתי את הסינר, גאיה הסתובבה סביבי כמו נשר מעל טרף, שאלה כל הזמן אם זה בשבילה...וקיבלה את התשובה שהיא מקבלת לא מעט...לא!
אז כשסיימתי את הסינר שלי החלטתי לצ'פר אותה ותפרתי לה כובע מתוק דו צדדי! 





וגם סט השפית הקטנה...סינר וכובע שפית...את ההדרכה לקחתי מהבלוג מכאן.




גאיה היתה מרוצה עד השמיים ומאז לא מפסיקה לבשל במטבח הקטן והמאולתר שלה (תודה לליאת שמצאה את השידה עבורי...)  ולהאכיל אותנו במיני מאכלים דמיוניים (אם חושבים על זה, עם התייקרות מחירי המזון הקרבה, מאכלים דמיוניים נשמעים לי יופי של חסכון!)

בכל אופן, מאחר ופינת האוכל כבר נראתה ממילא כמו מתפרה ואני חיפשתי רעיון למתנת סוף שנה לגן, החלטתי ללכת על זה ולהמשיך את פס ייצור הסינרים...וכך נולדו שני סטים נוספים של סינר וכובע, סט לשף וסט לשפית...






הסטים עברו קצת שינוי (ככה זה, לומדים מטעויות....) והתקבלו באהבה ושמחה גדולה בגן...




בינתיים סגרתי את המתפרה, אבל היא תפתח מחדש היום אחה"צ, כשאשב לתפור את ספר הפעילות הקבוצתי שאנחנו מכינות לתינוק של ליאת (ברור שיהיה פוסט גם על זה...)

ועד אז, תחייכו, תחשבו חיובי ואל תזוזו מהמזגן!

יום שישי, 10 באוגוסט 2012

הדף שנחרב...

אני מודה, אני איומה...
עכשיו הייתם אמורים לקרוא פוסט על סינרים כמו שהבטחתי, אבל בגלל עייפות החומר (כלומר אני...) ובגלל שיש דד ליין עד יום ראשון, הפוסט הזה יציג את הדף שנחרב...

לא אוהבת את המילה הזו נחרב...יש בה משהו סופני ובלתי ניתן לשינוי (למרות שאת הדף הזה ניתן היה לשקם יפה כפי שתיכף תראו), אז אני אלך על הדף שנדפק...ואמשיך עם הביטוי שהולך עכשיו חזק בעולם ההתנסויות בחומר, "האפקט שבדפקט"...

ולפני שאני מאבדת אתכם מעודף שעמום או עודף קשקשת בלתי ברורה, אסביר...
חגית מהבלוג המופלא "יומני היקר" נתנה עוד אתגר...אתגר הדף שנחרב...(לחצו על הקישור כדי לקרוא איך זה קרה). באתגר היינו צריכים "להציל" את הדף בו נראית דמות אשה שראשה "נערף" (תודו שעם כל כתמי האדום מסביב זה נראה כמו זוועה ברוטאלית)...

זה הדף:



מהרגע הראשון שראיתי את הדף היה לי ברור מה אני עושה איתו, אלא שלקח לי שבוע ליישם (עייפות החומר אמרנו?)

כל איזור הראש שנעלם נראה לי כמו תסרוקת אפרו ענקית...זה התאים לבגדים שנראו לי קצת כמו לקוחים משנות ה-70...והשחור לבן של התמונה נתן לי תחושה של תמונה מפעם...

וזה מה שיצא לי אחרי ש"טיפלתי" בתמונה (לחצו על התמונה להגדלה):


אני מרוצה ממה שיצא אם כי מרגישה שיכולתי להשתגע יותר עם הצבע...אולי מחר אתעורר עם אנרגיות אחרות והצבע יחגוג :)

יום רביעי, 1 באוגוסט 2012

יומן יצירתי - הגרסה האישית

בזמן האחרון יש איזו התעוררות בתחום היומנים היצירתיים...זה לא שהם לא היו פה קודם, אבל כמו עם כל סוג של יצירה/חומר/מדיה שזוכים פתאום לפוקוס ותהילה, כך גם היומנים היצירתיים צצים לאחרונה כמו פטריות אחרי הגשם בכל הבלוגספירה...

כמו שכתבתי בפוסט הראשון שלי בבלוג, תמיד כתבתי יומנים, אלא שהם היו בעיקר כתובים ועם פחות יצירה (לבבות, שרבוטים קלים וכו' לא נחשבים מבחינתי ליצירה של ממש)...
לפני 4 שנים, במקביל לחשיפה שלי לעולם הסקראפ, נחשפתי לכמה יוצרות מחו"ל שמנהלות יומנים יצירתיים וידעתי שיבוא יום וגם אני ארצה להתנסות...אלא שתמיד מצאתי תירוצים לדחות את ההתנסות. זמן הוא העיקרי שבהם, אבל חיפשתי גם חומר גלם לעבוד עליו והלבטים האם לקנות מחברת חדשה חלקה או לקחת ספר ישן ולחרב אותו גרמו לי לדחות את ההחלטה ולהמשיך לרייר בקנאה מול עבודות של יוצרים אחרים...

ואז באה חגית הצבעונית והיצירתית, פתחה בלוג ישראלי שעוסק כולו ביומנים יצירתיים (יומני היקר שמו והוא שווה כל רגע של שיטוט בו!) והזמינה אותי ליצור דף הכרות כמשימה ראשונה בבלוג החדש...
הדף הזה עורר בי את היצירתיות בתחום ולא הרבה זמן אח"כ, הלבטים בנושא חומר הגלם זנחו אותי, שלפתי ספר ישן מהמדף (פנג הלבן ברומנית, ירושה מדוד שלי ז"ל...)

אני שמחה שבחרתי בספר הזה כדי ליצור ממנו משהו אישי, רומנית אני ממילא לא יודעת לקרוא (וגם לא לדבר, לא ממש השקיעו בי בלימוד השפה) כך שבשמירת הספר כמו שהוא לא היה טעם...אבל שמרתי משהו שהיה חשוב לדוד שלי - קריאה.
דוד שלי היה דמות מאוד חשובה בחיי, כך שהחיבור של כל אלו נראה לי הכי נכון.



מאחר ודפי הספר דקים יחסית והוא מאוד ישן, חששתי שהם לא יעמדו ב"התעללות" שלי ולכן הדבקתי כל זוג דפים יחד...הספר הזה מכיל ציורים נהדרים ורציתי לשמור עליהם ולכן את הדפים האלו השארתי כמו שהם ולא הדבקתי אותם זה לזה...





את הכריכה החיצונית צבעתי קצת עם ג'סו כדי שיראו את הכיתובים והאיורים של הספר...ריססתי בספריי צבע מאולתר (צבע אקרילי עם קצת מים בבקבוקון תרסיס), הוספתי עיגולי צבע ועוד כמה כתמים ותמונה יפה שגזרתי מעיתון...הוספתי סרטי בד דביקים בצדדים והשארתי בינתיים כך...אני מניחה שכיתוב יבוא בהמשך...


בתכנון המקורי רציתי להדביק את דף ההכרות שהכנתי עבור הבלוג של חגית כפתיח ליומן...אלא שהוא הרבה יותר גדול מהספר שבחרתי ולכן "שלפתי" מתוכו דברים ושיבצתי בספר...




אחרי ששובצו הדברים שרציתי מדף הפתיחה ובגלל שכל הציוד היה עדיין פתוח והדרמות בחיינו היו בשיאן, נולדו עוד דפים בספר...(חגית, את מזהה את עיגולי הצבע מסביב? זה עם הטושטושים של גאיה בהמשך להתנסות שלך)...
יש פה צבעי גיר שטושטשו עם מגבת נייר, שבלונה שהכנתי לבד, ציור שלי, אותיות מעיתון, השפרצות צבע והרבה הנאה :)



כאן שמרתי על הציור המקורי של הספר בצד השמאלי ורק צבעתי קצת עם צבעי מים והוספתי עיגולי צבע...אני מחכה להגיע לציורים הבאים בספר ולנסות לטפל בהם קצת יותר...בשלב הזה עוד קצת חששתי...



הדפים האלו צולמו תוך כדי התהליך...
צבעתי בג'סו...



ציירתי בעפרון...



צבעתי בצבעי מים...




הוספתי הדגשה בשחור מסביב (מודה שאני פחות אוהבת את התוצאה, הייתי צריכה להשאיר את זה בלי הדגשה)



עוד קצת צבע מסביב...וכיתוב...



יכולה בינתיים לעדכן, שירדנו מרכבת ההרים ואתמול בערב נחתם החוזה...אפשר לנשום לרווחה :)

בניגוד לעצתה של חגית להתחיל מספרון או מחברת קטנה כדי לסיים מהר, בחרתי בספר הזה מתוך ידיעה שיקח לי זמן לסיים אותו, מבחינתי זה תהליך ולא עבודת יצירה חד פעמית שצריכה להיות מוצגת ויש לה דד ליין...בינתיים אני נהנית מהתהליך אבל מרגישה שיש לי עוד דרך להשתחרר באמת ולהתפרע מבחינת חומרים ורעיונות...

לא פירטתי יותר מדי לגבי מה עשיתי בכל שלב כדי לא לשעמם את מי שזה לא מעניין אותו, אבל אם יש שאלות, אשמח לענות ולשתף :)

בפוסט הבא, איך בעקבות העבודה על היומן נולד סינר (או סינרים)...


*******************************************************************
המוצרים תחת השם
הממתקים של buligaia התחילו לעלות לחנות...עלו כבר עגילים צמודים, סיכות ראש ועגילים תלויים (המגנטים, סיכות הדש, סיכות שיער נוספות ועוד פריטים מחכים למצלמה החדשה שתגיע ולרקעים היפייפיים שקניתי מיעל יניב כדי להצטלם כמו שצריך...אז תמשיכו לעקוב)...

לקראת חג האהבה שיחול ביום שישי, יש מבצע על
העגילים המתוקים האלו...(וזה המקום לפרגן לחברתי ענת על ספל הקרמיקה המקסים שקיבלתי ממנה כמתנה ביום ההולדת ומשמש אותי כאביזר עזר לצילומי העגילים)




שיהיה לכולנו יום אהבה שמח ומלא אהבה!!